ת"א 21237-10-12

תקציר

פסק דין זה נובע מסכסוך עסקי מורכב בין התובעת, המיוצגת על ידי עו"ד שלמה קרביס, לבין הנתבעים שניהלו יחד חברה. התובעת השכירה לנתבעים חלקת קרקע לצורך אחסון, תיקון ומכירת משטחי עץ. הסכם החכירה המקורי נחתם בשנת 2004 לשנתיים עם אופציה להארכה בשנה נוספת. הנתבעים חתמו על כתב ערבות ושטר חוב להבטחת פינוי במועד ותשלום דמי שכירות. במהלך השנים נוספו מספר תוספות לחוזה המקורי. התובעת טענה כי הנתבעים הפרו את הסכם השכירות בכך שלא פינו את המקום במועד ולא שילמו דמי שכירות עבור השנים 2010 ו-2011. הנתבעים טענו כי מילאו את התחייבויותיהם על פי חוזה החכירה וכי ההסכמים הנוספים היו לאחסון משטחים והסדרים נוספים. השופט בחן ביסודיות את כל הראיות והטיעונים שהוצגו ופסק לטובת התובע. נקבע כי הנתבעים הפרו את הסכם השכירות ולא פינו את המקום כפי שהוסכם. בנוסף, הנתבעים לא שילמו דמי שכירות לשנת 2011 וחויבו לשלם את דמי השכירות המופחתים שסוכמו עבור אותה שנה ועד לפינוי הנכס בפועל. עוד קבע השופט כי הנתבעים היו אחראים לתשלום ארנונה ואגרות אחרות הקשורות באחזקת הנכס המושכר בתקופת אכלוסם. עם זאת, חלק מטענות התובע, כגון חוב מים ונזקים לנכס, לא נתמכו בראיות מספיקות ונדחו. בסך הכל חויבו הנתבעים לשלם לתובע סך של 396,543 ₪, בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 60,000 ₪. עוד ציינה השופטת כי לנתבעים זכות לערער על ההחלטה בבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.