ת"א 17251-02-09

תקציר

המחלוקת נסובה סביב פרשנות הסכם ממון שנחתם בין התובע, יניב, לבין הנתבע, ברקאי, בנוגע למערכת הבחירות המשותפת שלהם לתפקיד ראש העיר ומושבי מועצת העיר. בית המשפט מצדד בפרשנותו של ברקאי, וקובע כי סעיף 7 בהסכם קובע כי הכספים המתקבלים ממשרד הפנים, עד לסכום מסוים, ישמשו לתשלום לפעילים המעורבים בקמפיין, ללא קשר לשאלה אם ברקאי ינצח בבחירות לראשות העיר אם לאו. פרשנות זו מועדפת בשל חוסר איזון הכוחות בעת החתימה וכלל הפרשנות נגד המנסח. בנוסף, בית המשפט מורה על ניכוי 45 אלף שקל מהסכום החייב, שברקאי כבר שילם באופן פרטי לפעילים. בית המשפט פוסק גם בשלוש נקודות מחלוקת נוספות. ראשית, באשר לתשלום המקדמה למימון הבחירות, בית המשפט מסכים עם יניב כי הוראות ההסכם חלות על כל הכספים שהתקבלו ממשרד הפנים לאחר חתימת ההסכם, לרבות תשלום זה. שנית, בית המשפט דוחה את טענתו של ברקאי כי יש לדחות את תביעתו של יניב בגין אי הצגת חשבוניות, וקובע כי החברות שבבעלות יניב והוא עצמו נחשבו זהות לצורך ההסכם. לבסוף, גם טענת אי החוקיות שהעלה ברקאי, לפיה חלק מהוצאותיו של יניב היו תרומות שלא כדין, נדחית. בית המשפט מציין כי טענת אי-חוקיות זו היא חרב פיפיות, שכן יש בה כדי להשליך גם על החזרת כספים בלתי חוקיים שקיבל ברקאי. יתר על כן, הנסיבות מצדיקות אכיפת החוזה כדי להשיג תוצאה צודקת ולרפא את אי חוקיותו החלקית של ההסכם. בעקבות זאת נדרש ברקאי לשלם ליניב מחצית מההפרש בין הסכומים הנקובים בהסכם, בסך של 11,799.5 שקל, כולל הפרשי הצמדה וריבית. סכום זה כולל גם מחצית מהוצאותיו המשפטיות של יניב. לנאשמים ניתנים 30 יום לציית, ולאחר מכן פסק הדין יגרור קנסות כספיים נוספים. כן מוכרת זכותו של יניב לערער על פסק הדין בבית המשפט המחוזי בחיפה בתוך 45 יום.