בש"פ 10978/07

תקציר

גזר הדין המדובר הוא לגבי צעיר שהואשם בשורה של עבירות נהיגה חמורות, בהן סיכון חיי אדם, לאחר מרדף מכוניות מהיר עם שוטרים. בית המשפט המחוזי החליט בתחילה לטובת שחרור הנאשם למשמורת הוריו, אך על כך ערערה התביעה. שופט בית המשפט העליון, לאחר ששקל בכובד ראש את נסיבות המקרה ואת המסגרת החקיקתית, החליט לקיים את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, בתוספת אמצעי של העמדת הנאשם תחת פיקוח אלקטרוני (קרי, איזוק אלקטרוני). השופט הכיר תחילה בחומרתן של העבירות, שהפגינו תעוזה וזלזול בחוק. הם שקלו את טיעוני התביעה למעצרו של הנאשם עד תום ההליכים, שהתבססו על המסוכנות שנשקפת ממנו לציבור ועל הסיכון להימלט מן הדין. עם זאת, השופט שקל גם את היעדר עברו הפלילי של הנאשם, את ריכוך הערכת המסוכנות שלו ואת המאמצים שנעשו למציאת הסדר משמורת חלופי הולם. בסופו של דבר, החליט השופט כי מתן הזדמנות למשמורת החלופית מוצדקת, מה גם שהנאשם כבר שהה שלושה חודשים במשמורת, והאפוטרופסים המוצעים תוארו כמשפחה מכובדת ונורמטיבית. כדי להבטיח את עמידתו של הנאשם, קבע השופט כי הנאשם יהיה נתון לפיקוח מתמיד, פיקוח אלקטרוני וקנסות כספיים אם יופרו התנאים. הכרעת הדין מדגישה את הצורך בגישה של כל מקרה לגופו, תוך שקילת הנסיבות האישיות אל מול חומרת העבירה. במקרה זה, השופט ביקש לאזן בין מיצוי הדין עם הנאשם ומתן הזדמנות להפגין שיקום, תוך הכרה בסוגיות החברתיות הרחבות יותר המשתקפות בעבירות נהיגה בחוסר זהירות. ההחלטה לוותה באזהרה חריפה לנאשם מפני ההשלכות של אי ציות והדגישה את האתגר המתמשך של נהיגה פזיזה בחברה.