עת"מ 62718-08-21

תקציר

העותר, עו"ד רלבר, מבקש לבטל את ההשתלטות הממשלתית על חלקת קרקע המכונה גוש 8016, חלקה 5 באבן יהודה ולהשיב את החלקה האמורה לבעלותה. לחילופין, רלבר תובעת פיצוי בגין הקרקע. המשיבים הם הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה השרון, המועצה המקומית אבן יהודה ומשרד הפנים. הרקע לעתירה הוא שינוי הייעוד של חלקה 5, אותה רכש רלבר בשנת 1992 לשימוש חקלאי. בשנת 1992 אושרה תכנית ששינתה את ייעוד מרבית המגרש וחילקה אותו למספר מגרשים בעלי ייעוד שונה: מגורים, חניה ציבורית (שח"פ) וכבישים. התוכנית, שקודמה בהסכמת הבעלים, לא כללה את חתימתו של רלבר על שולחן החלוקה, אם כי החלקה הוזכרה בתוכנית ורלבר לא התנגד לה. בשנת 1996 מכרה רלבר את זכויותיה בחלקת המגורים. בשנת 1999 אושרה תכנית נוספת, שכללה הוראה להפקעת חלקת האגודה וחלקות הדרך לטובת המועצה המקומית. הליך ההפקעה הושלם בשנת 2013. רלבר טוען כי היעדר חתימתו על שולחן החלוקה מעיד על כך שאדמתו הופקעת. המשיבים טוענים כי רלבר הסכים להליך התכנוני, ועל כן אין עסקינן בהפקעה, אלא בהוראה לצרכי ציבור במסגרת הליך של איחוד וחלוקה. לדבריהם, רלבר אף קיבל תועלת כלכלית משמעותית משינוי ייעוד המגרש. בהנחה שרלבר זכאית לתחולת דיני ההפקעות, טוענים המשיבים כי חלוף הזמן מאז ההפקעה אינו מצדיק את החזרת הקרקע אליה, מה גם שהקרקע נדרשת לצרכי ציבור. קיבלתי את גרסת המשיבים ומצאתי כי ההשתלטות השלטונית על החלקה נעשתה בהסכמתו של רלבר וכחלק מתהליך של איחוד וחלוקה. לפיכך, רלבר אינה זכאית להשבת החלקה לבעלותה או לפיצוי בגינה. מכל מקום, גם אם ההשתלטות נעשתה ללא הסכמתה של רלבר, החלקה נדרשת לשימוש הציבור, ורלבר לא הוכיחה כי הנסיבות מצדיקות פגיעה באינטרס הציבורי והחזרת החלקה לחזקתה. מטעמים אלה דחיתי את העתירה וחייבתי את רלבר לשלם לכל אחד מהמשיבים שכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ₪.