ע"א 4182/90

תקציר

פסק הדין הנדון עוסק בערעור שנדחה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, אשר סירב לקיים את צוואתה של אמו המנוחה של המערער, דורה טרישלינג, בנימוק שהצוואה המקורית לא הוצגה. המערער, אחד מארבעת ילדיו של טרישלינג, הגיש לבית המשפט בקשה למימוש הצוואה ולמינויו כמנהל עיזבון, אך לא עמד בדרישות הבקשה לצו קיום צוואה כמפורט בתקנות סדר הדין האזרחי. לגופו של עניין, המערערת לא הגישה את הצוואה המקורית ולא סיפקה סיבה להשמטה זו כנדרש בחוק. בית המשפט העליון אישר את החלטת בית המשפט המחוזי, בקובעו כי המערערת לא הוכיחה די הצורך חוסר יכולת להפיק את הצוואה המקורית, ומשכך לא עמדה בדרישות החוק להוכחת צוואה באמצעים חלופיים. יתר על כן, בית המשפט מצא כי טענתו של המערער בדבר חוסר אפשרות להציג את הצוואה המקורית סותרת את דבריו שלו ושל עורך דינו בבית המשפט. השופטים הסכימו גם עם גישתו של בית המשפט המחוזי שלא למנות את המערער כמנהל עיזבון נוכח חוסר האמון שהפגינו אחיו כלפיו. בנוסף, הדגיש בית המשפט העליון את חשיבות הגשת הצוואות המקוריות על מנת למנוע מחלוקות אפשריות בדבר שינויים או זיופים, וציין כי הסיכון המחושב של המערערת באי הצגת הצוואה המקורית נכשל. הערעור נדחה, והמערערת חויבה בהוצאות המשיבים בסך 5,000 ₪. השופט מ' שמגר נתן את פסק הדין, בהסכמת השופטים י' בך וא'.