ע"א 1680/03

תקציר

במקרה דנן, ניסו המערערים, בני הזוג לוי, להשיג דירה ורכב הכריז על רכושו של אלי ברקול לצורך גביית חוב. הדירה, שנרשמה על שם ילדיו של ברקול, נטענה על ידי בני הזוג לוי כנכס האמיתי של ברקול, שהועברה ללא פיצוי כדי להתחמק מנושים. כמו כן, הם טענו כי רכב הרשום על שם בתו של ברקול הוא למעשה שלו. עם זאת, בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו לא מצא ראיות מספיקות לכוונת מרמה. היא ציינה כי הדירה נרכשה בתחילה על ידי אחיו של ברקול, ואף שהועברה לילדים, פעולות אלה קדמו לחוב למערערים. בית המשפט הדגיש כי נטל ההוכחה מוטל על המערערים להוכיח התחמקות מבעלות, נטל כבד שלא התקיים. בערעור שהגישו המערערים כנגד פסק הדין, הטילו ספק בלגיטימיות של הבעלות בנכס וטענו למניעי מרמה. עם זאת, ערכאת הערעור אישרה את החלטת הערכאה הנמוכה יותר, כיבדה את ממצאיה העובדתיים וקבעה כי הראיות שהוצגו אינן עומדות ברף הדרוש לשינוי ממצאים אלה, במיוחד בהתחשב בלוח הזמנים ובהיעדר אותות הונאה ברורים. משכך, נדחה הערעור ולא ניתן צו להוצאות.