ת"פ 257/02

תקציר

גזר הדין ניתן בעקבות הסדר טיעון אליו הגיעו הנאשמים והתביעה בתיק העלמות מס מורכב שנמשך מספר שנים, וכלל כתבי אישום מתוקנים ושימועים רבים. כתב האישום המקורי ייחס לנאשמים – לרבות הנאשם המרכזי, שניהל את העסק המשפחתי – בעבירות שונות לפי פקודת מס הכנסה, חוק העונשין וחוק מיסוי מקרקעין. במהלך המשפט ביטלה התביעה מספר אישומים, והנאשמים הודו באשמה בכתב האישום המתוקן. השיקולים העיקריים שעמדו מאחורי הסדר הטיעון היו הקשיים הראייתיים בהם נתקלה התביעה, שהובילו למשפט ממושך שכלל דיונים רבים, וההסדר האזרחי החלקי שהושג במקביל, במסגרתו שילמו הנאשמים סכומים ניכרים לקופת המדינה. בית המשפט אישר את הסדר הטיעון וקבע כי הוא סביר ועולה בקנה אחד עם פסיקות קודמות. השופטים הדגישו את האילוצים הראייתיים ואת הזיכוי בחלק מהאישומים כהצדקה לעונש המקל. בנוסף, בית המשפט התחשב בחזרתם של הנתבעים בתשובה, שהתאפיינה בשינוי שיטות עסקיות, תרומות למטרות צדקה ופשרה בתביעה אזרחית. על הנאשם המרכזי נגזרו 24 חודשי מאסר בפועל, מתוכם שישה חודשים לריצוי והשאר מאסר על תנאי. כמו כן הוטל עליו קנס של 200 אלף שקל. על הנאשם השני נגזרו 15 חודשי מאסר עם שלושה חודשי מאסר בפועל וקנס של 75 אלף שקל, ואילו על הנאשם השלישי נגזרו חמישה חודשי מאסר על תנאי וקנס של 25 אלף שקל. שני נאשמים בתאגיד נקנסו כל אחד ב-1,000 שקל. השופטים הורו על ריצוי עונשי המאסר באמצעות עבודות שירות, בכפוף לאישור הממונה על העבודות הציבוריות. הכרעת הדין הדגישה את חומרתן של עבירות המס, אך בסופו של דבר נתנה עדיפות למיצוי עמדות הצדדים ולאילוצים הכוללים של המשפט.