בר"ע 48333-12-23

תקציר

עניינו של גולן אוניציאן סובב סביב בקשה לגילוי מסמכים בתיק השיקום של המבקש מהמוסד, מוסד ממלכתי לביטוח לאומי. בית המשפט המחוזי הורה בעבר למוסד לחשוף חלק מהמסמכים אך לא אחרים, תוך שימוש בסעיף 9(ב)(4) לחוק חופש המידע, הנוגע לדיונים פנימיים, רישומים והתייעצויות. המבקש ערער על החלטה זו, וביקש גישה לכל המסמכים בתיקו. הסוגיה המרכזית שעמדה בפני בית המשפט הייתה האם יש לחייב את המוסד לחשוף מסמכים נוספים. השופטת לאה גליקסמן קבעה כי על המוסד לגלות את מסמך ג', מכתב מקצין השיקום מיום 31.8.20, שכן הוא היווה את הנימוק להחלטת המוסד והיה חיוני כדי שהמבקש יבין את הבסיס לעניינו. עם זאת, השופט לא מצא עילה להתערב בהחלטת בית הדין האזורי שלא לחשוף את מסמכים א' ו-ו', שסווגו בצדק כהתייעצויות פנימיות. עוד הדגישה השופטת כי על המוסד לבחון היטב אילו מסמכים הוא מבקש להסתיר, ולוודא שהם אכן נחשבים לרשומות פנימיות או התייעצויות. במקרה זה, מסמכים א' ו-ו' סווגו כראוי, ובקשת המבקש לגילוים נדחתה. פסק הדין שב והדגיש את חשיבות האיזון בין גילוי המידע לבין האינטרסים הלגיטימיים של הצד החושף. פסק הדין הורה למוסד להעמיד את מסמך ג' לעיונו של המבקש, ואילו הוצאות ההליך יישקלו במהלך פסק הדין הסופי.