עת"מ 33553-01-13
פסק-דין מנהלי ירושלים
תקציר
העותר מערער על סמכותו של הממונה ועל סבירות החלטתו להטיל עיצום כספי בגין זיהום אוויר חריג בתחנה מרכזית, וכן על גובה הסנקציה. השופט יורם נועם מבית המשפט המחוזי בתל אביב לא מצא שחר בטענות העותר בדבר סמכותו של הממונה להטיל את הסנקציה, וסבירות החלטתו. למנכ"ל אכן יש סמכות להורות על עיצום כספי על העותר, הנחשב ל"בעל מקור פליטה" כהגדרתו בחוק אוויר נקי. השופטת גם לא מצאה פגם בהחלטה להטיל את הסנקציה, שכן העותרת לא מילאה אחר ההוראות שניתנו לה, לרבות אי שמירה על הפרדה בין אזור ההמתנה לרציפי האוטובוסים ואי העברת תוצאות מדידה. עם זאת, השופט קיבל את טענתו החלופית של העותר להפחתת סכום הסנקציה. למרות שלא פעלו העותרים די הצורך למניעת ההפרות, הכיר השופט בפעולות שנקטו כדי לעמוד בהנחיות ולשפר את איכות האוויר, והורה על הפחתה נוספת של 20% מסכום הסנקציה. העתירה נדחתה בסופו של דבר, אך העיצום הכספי הופחת ב-20%. בנסיבות העניין חויב העותר לשאת בהוצאות המשיבים בסך 15,000 ₪.
חקיקה מקושרת
עת"מ 33553-01-13 התחנה המרכזית בירושלים 1966 בע"מ נ' מדינת ישראל – המשרד להגנת הסביבה, מנהלי (2.12.2014)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.