עב"ל 391/06

תקציר

השאלה במקרה זה היא האם למוסד לביטוח לאומי יש סמכות, לפי סעיף 14(ג) לחוק מזונות (הבטחת תשלום), לנכות הטבות ששולמו לחייב במזונות, כאשר קיים הסדר תשלומים קיים. המערער טען, כי מאחר שהיתה החלטה של ראש ההוצאה לפועל בדבר הסדר התשלומים, אין למכון זכות לבצע ניכויים נוספים. המכון, לעומת זאת, טען כי יש לו זכות לקזז את החוב כנגד כל הטבה ששולמה למערער, מה גם שהיה לו חוב משמעותי למוסד לתשלומי מזונות. בית הדין האזורי הסכים עם המכון, והוביל את המערער לערער על ההחלטה. ערכאת הערעור קבעה כי סעיף 14(ג) מאפשר למוסד לקזז את החוב, וכי זכות זו כפופה לביקורת בית הדין לעבודה. בפסק הדין נקבע כי החלטת המכון לא הייתה שרירותית, והתבססה על נהלים פנימיים סבירים, המבחינים בין הטבות רטרואקטיביות להטבות שוטפות. מאחר שההטבה הרטרואקטיבית שקיבל המערער הייתה קודם להחלטה בדבר הסדר התשלום שלו, מצא בית המשפט כי ניכוי המוסד לא הפר את תנאי אותו הסדר. לפיכך נדחה הערעור והחלטת בית הדין המחוזי התקבלה.