פש"ר 18246-04-14

תקציר

הן לחייב והן לנושה היו בקשות בפני בית המשפט, בנוגע לבקשה לאישור הסדר חוב לפני הכרזה על פשיטת רגל. החייב ביקש מבית המשפט שלא להכריז עליו כפושט רגל ובמקום זאת לאשר את ההסדר המוצע שלו עם הנושים, לפיו הנושה יקבל 100% מהחוב. הנושה התנגד לבקשה, בטענה כי החייב לא התנהל בתום לב וכי קיימים חששות עתידיים לגבי ההסדר. לפיכך, על בית המשפט להחליט האם בסמכותו לאשר הסדר שלא קיבל את תמיכת הרוב הנדרשת מהנושים, כאשר הנושה מקבל את מלוא חובו ואין סיבה מספקת להתנגדותו. בית המשפט מצא כי יש לו שיקול דעת להתערב במצב זה והוא יכול להתעלם מהצבעת הנושה, מה גם שמניעי הנושה להתנגד נמצאו לא רלוונטיים ומונעים מחוסר תום לב. חששותיו של הנושה משיפור מצבו של החייב והחשש שהחייב ימחק חלק מהחוב נדחו, שכן בית המשפט מצא כי ההסדר לא יפגע ביכולתו של הנושה לגבות חוב ואף עשוי לשפר אותו. זאת ועוד, בית המשפט מצא כי כל ליקוי בהתנהלות החייב במהלך ההליך אינו עולה כדי חוסר תום לב המצדיק את דחיית ההצעה. לפיכך החליט בית המשפט לדחות את הצבעת הנושה, לאשר את בקשת החייב ולמנות נאמן שינהל את נכסי החייב עד להשלמת ההסדר.