רע"פ 2586/10

תקציר

פסק הדין כולל בקשת רשות ערעור על החלטה בתיק עבירת תעבורה בישראל. המבקש הואשם בנהיגה במהירות של 151 קמ"ש באזור של 100 קמ"ש ונידון שלא בפניו לתשעה חודשי פסילת רישיון, קנס ופסילה על תנאי לאחר שלא התייצב בבית המשפט. בקשתו לבטל את פסק הדין נדחתה על ידי בית המשפט לתעבורה, וערעורו לבית המשפט המחוזי מרכז נדחה אף הוא. בית המשפט המחוזי ציין כי זומן כראוי ודחה את טענתו כי נהג אחר הודה באחריות לעבירה, תוך שהוא מציין כי הודאה כזו אינה מהווה הודאה באשמתו של המבקש. המבקש טען כי לא קיבל את הזימון לבית המשפט והעלה חשש להישפט שלא בפניו, בטענה כי הדבר גרם לעיוות דין. עם זאת, השופט דחה את בקשת החופשה, והדגיש כי רשות ערעור לערכאה שלישית ניתנת רק במקרים חריגים בעלי משמעות משפטית או ציבורית רחבה יותר. השופט ציין כי החוק מתיר מתן פסקי דין שלא בפניו בתנאים מסוימים כדי למנוע עיכוב הליכים, ובלבד שהנאשם זומן כדין. המבקש לא הצדיק את אי הופעתו ולא הוכיח עיוות דין. לפיכך, דחתה השופטת את הבקשה, אישרה מחדש את חשיבותו של ניהול יעיל של ההליך המשפטי, והגיעה למסקנה כי החלטות בית המשפט הקודמות שבחנו את טענות המבקש היו מנומקות ומוצדקות כראוי. ההחלטה הסופית ניתנה ב-21 באפריל 2010.