בא"ש 12494-05-21

תקציר

בית המשפט הורה על ביטול הודעות איסור השימוש שהוצאו לשני כלי רכב שבבעלות המבקש. ההחלטה התקבלה על סמך סעיף 57ב לפקודת התעבורה (נוסח חדש). לנהג באחד מרכביו של המבקש ניתן דו"ח תנועה בגין חריגה מהמשקל המותר בעת נהיגה. בעקבות העבירה, החליט קצין משטרה להשבית הן את המשאית, שכונתה הטרקטור, והן את הנגרר שנסע אליה באותה עת. המבקש טען כי השקילה שנעשתה על ידי המשטרה הייתה שגויה והציג תעודה משלו כראיה. עוד טענו כי יש להתייחס לנגרר ולטרקטור כאל רכב מקושר אחד ולהתייחס אליהם ככאלה, וכי היה על השוטר ולא על השוטר לנהל את הדיון. המשיב, שייצג את המשטרה, טען כי די בראיות הקיימות כדי להוכיח שהמשקל שנמדד על ידי המשטרה היה נכון. השופט עיין בחומר החקירה וקיבל את טענת המבקש כי יש להפחית את המשקל הנמדד ב-2% כדי להתחשב בסטייה אפשרית במאזניים. לאחר ההפחתה נמצא כי הטרקטור חרג מהמשקל המותר ב-16.8%, בעוד שהנגרר חרג ממנו ב-7.4%. בהתייחס לטרקטור ולנגרר כאל רכב מחובר, משקלם הכולל עלה על המשקל המותר ב-12.5%. בהמשך התייחס השופט לגישות השונות בהן נקטו בתי המשפט המחוזיים במקרים דומים. חלק מהשופטים קבעו כי יש להשבית רק את הרכב שבו אירעה החריגה, ואילו אחרים טענו כי ניתן להשבית הן את הנגרר והן את הטרקטור גם אם המשקל חרג מהגבול המותר בקרוואן בלבד. מאחר שהנגרר בעניינו של המבקש חרג מהמשקל המותר ביותר מ-15% וקביעות בית המשפט המחוזי היו סותרות, הכריע השופט לטובת המבקש והורה על ביטול השבתת הנגרר. לגבי הטרקטור ציינה השופטת כי המבקש לא טען שהנהג פעל בניגוד להוראות הבעלים או שהבעלים עשו כל שביכולתם כדי למנוע את העבירה. יתר על כן, מהראיות עולה כי הנאשם היה מודע לכך שמשקלן הכולל של כלי הרכב עולה על המשקל המותר. לפיכך החליטה השופטת שלא לבטל או לקצר את תקופת ההשבתה של הטרקטור. עם זאת, נוכח חוסר הבהירות בפסיקות בית המשפט המחוזי ולמען ההגינות, קיצר השופט את תקופת ההשבתה של הקרוואן בחמישה ימים. בסופו של דבר, השבתת הטרקטור נקבעה ל-25 יום מיום ביצוע העבירה.