ת"פ 5013/12

תקציר

הנאשם הורשע במספר אישומים, בהם עבירות דלקמן, חבלה בכוונה תחילה, ייצור נשק, החזקת נשק ונשיאת נשק, כהגדרתן בחוק העונשין תשל"ז-1977. כתב האישום נגדו תוקן במסגרת הסדר טיעון, והנאשם הודה בעובדות. כתב האישום נבע מאירוע בו קשרו הנאשם וחבריו קשר להשליך בקבוקי תבערה לעבר קבוצת אנשים אחרת בעקבות ויכוח פעוט. הנאשם וחבריו הכינו את כלי הנשק והשליכו אותם לעבר הקבוצה, בכוונה לגרום להם חבלה חמורה. למרבה המזל, איש לא נפגע. הנאשם היה בן 19 בעת ביצוע העבירה, וללא עבר פלילי קודם. הוא שירת בצבא ובא מבית הרוס, כשאמו ואחיו היגרו לקנדה. בית המשפט שקל את נסיבות העבירה, חומרת העבירות ונסיבותיו האישיות של הנאשם. בעוד שירות המבחן המליץ על עבודות שירות, התובע ביקש עונש מאסר. בית המשפט הכיר בעקרון אחידות הענישה, וציין את עונשיהם של שותפיו של הנאשם, שנגזרו עליהם עונשים מתונים. עם זאת, היא גם הכירה בכך שניהול משפט אינו עילה להחמרה, ויש מרחב תמרון להקל עם מי שמודה. לאחר שיקול דעת רב, החליט בית המשפט לחרוג מעקרון ההלימות, והורה לבחון את האפשרות שהנאשם ירצה עונש מאסר בפועל עם עבודות שירות, וביקש את חוות דעתו של נציב שירות המדינה בנושא. השופטת הדגישה כי הדבר לא פגע בנאשם, וקבעה מועד דיון נוסף.