עת"מ 41022-07-22

תקציר

העותרת הגישה בקשה לסעדים שונים הנוגעים להפעלת בתי ספר מצטיינים ולפרסום מידע נלווה על ידי משרד החינוך. התרופה הראשונה שהתבקשה הייתה פרסום בתי ספר מצטיינים לפי מדדים "פתוחים ושוויוניים". השופט קבע כי בקשה זו הוגשה באיחור משמעותי, כמעט ארבעה חודשים לאחר שהעותר קיבל את המידע הרלוונטי מהמשרד. לפיכך, יש לדחות אותה מטעמים אלה בלבד. כמו כן, השופטת סקרה בקצרה לגופה של בקשה זו והסכימה עם תשובתה המקדמית של המדינה, בקובעה כי שיטת הפרסום הנוכחית משקפת את שיקול הדעת המקצועי של המשרד. ארבע הבקשות האחרות של העותרת נגעו לפיצוי כספי לבתי ספר מצטיינים ולמורים, ולצו לחקירה פלילית בעניין קביעת בתי ספר מצטיינים. השופט קבע כי בקשות אלה חורגות מסמכותו של בית המשפט לעניינים מנהליים. הם התבססו על הסכמים קיבוציים וביקשו שינויים ביישומם, דבר שאינו בתחום סמכותו של בית הדין. בנוסף, לבית הדין אין סמכות להורות על חקירה פלילית. מטעמים אלה דחה השופט את העתירה כולה ללא דיון ענייני, תוך שימוש בסמכותו לפי תקנה 7(א)(2) לתקנות בתי המשפט המנהליים (סדרי דין). העותר חויב לשאת בהוצאות המשיבים, בסך 18,000 ₪, בשל התעקשותו לחקור את העתירה חרף היעדר הצדקה. ההחלטה ניתנה בהיעדרם של הצדדים.