רע"פ 2696/17

תקציר

פסק הדין דן בערעור בדבר הצורך באישור ועדת הכנסת לחוקי עזר לפי סעיף 5 לחוק עזר, בהתחשב בפרשנותו לפי סעיף 2(ב) לחוק העונשין. הבדיקה הראשונית העלתה כי חוקי העזר של הרשויות המקומיות נופלים תחת "תקנות" כמשמעותן בסעיף 2(ב), ולכן מחייבים פיקוח חקיקתי. היסטורית, לא הייתה בהירות או דרישה לפיקוח כזה, כאשר נוהג ארוך שנים מחריג אישורי חוקי עזר על ידי הכנסת. עם זאת, בית המשפט הגיע למסקנה כי סעיף 2(ב) חל על חוקי עזר, המחייב פיקוח פרלמנטרי על תקנות שעניינן עבירות ועונשים. פסק הדין הדגיש את עקרון החוקיות ואת פוטנציאל הפגיעה בזכויות הפרט, גם אם הרשויות המקומיות פועלות לעתים קרובות באופן אוטונומי. למרות זאת, סעיף 2(ב) נועד לאכוף פיקוח על כל חקיקת משנה פלילית כדי למנוע שימוש שרירותי בסמכות. למרות שהנוהג הנוכחי לא דרש את אישור ועדת הכנסת לתקנון, בית המשפט החליט לתת תקופת מעבר של תשעה חודשים לפני אכיפת פרשנות זו. בה בעת, קנסות שניתנו מכוח התקנון שלא אושר נותרו בתוקפם, נוכח הפרקטיקה הפרשנית ארוכת השנים, המשקפת גישת בטלות יחסית המתחשבת באכיפה בעבר ובהיערכות הרגולציה העתידית. החלטה זו מאזנת בין היצמדות לשלטון החוק לבין התאמה לפרקטיקות חקיקה היסטוריות ולתוכניות להתאמות רגולטוריות.