ת"א 8498-01-11

תקציר

הנתבעים טענו כי השיקים המדוברים זויפו וכי לא ידעו על הפעילות הענפה בחשבון המנוהל על ידי בתו של הנאשם, בתיה, ובעלה, ישראל. עם זאת, הראיות שהוצגו, כולל מסמכי הבנק והעדויות, מצביעות אחרת. השופט מצא כי הנאשם ובתיה היו מודעים היטב לפעילות החשבון ואישרו לישראל להשתמש בצ'קים. עדותו של בתיה בדבר רכישת פנקסי הצ'קים וההיקף הגדול של השיקים שהוזמנו תומכת במסקנה זו. בנוסף, העובדה שעשרות שיקים בשווי מאות אלפי שקלים נפרעו מבלי שהנאשמים העלו חששות כלשהם מחזקת את הרעיון של מודעותם והסכמתם. השופטת התייחסה גם לטענת הנתבע בדבר פגמים טכניים בשיקים ולא מצאה בה כל הצדקה וציינה כי השיקים אושרו כדין וכי התובע יכול היה להגישם לביצוע. זאת ועוד, הטענות לפיהן התובעת עסקה בניכיון שיקים ובהלוואות בשוק האפור לא הוכחו ונדחו, שכן הנתבעת לא הביאה ראיות מספיקות. לאור האמור, החליטה השופטת לדחות את התנגדות הנתבעת לביצוע השיקים. כתוצאה מכך, יתחדשו הליכי ההוצאה לפועל, והנתבע חויב לפצות את התובע בגין הוצאות המשפט, שכר טרחת עורך דין והתחייבויות כספיות נוספות הקשורות לפסק הדין. ההחלטה התקבלה בהעדר הצדדים ומיום 4.9.2014.