חדל"פ 21284-06-20

תקציר

## ניתוח משפטי – פסק דין בתיק חדל"פ 21284-06-20 דעייף נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז חיפה והצפון ואח' **רקע כללי:** פסק דין זה ניתן על ידי בית משפט השלום בחיפה (השופטת מירב קלמפנר נבון) ביום 5 במאי 2021, בעקבות בקשת הנאמנת לביטול הליכי חדלות פירעון שנפתחו עבור היחיד. צו פתיחת הליכים ניתן ביום 22 ביולי 2020, אך היחיד לא עמד בחובותיו על פי הצו, לרבות אי עמידה בצו התשלומים, אי הגשת דוחות חודשיים ואי המצאת מסמכים נדרשים. למרות התראה שניתנה לו להסיר את מחדליו, היחיד לא פעל בהתאם, מה שהוביל לבקשת הנאמנת לביטול ההליכים. **עקרונות משפטיים וחידושים:** 1. **עקרון תום הלב בהליכי חדלות פירעון:** בית המשפט מדגיש באופן מובהק את חשיבות עקרון תום הלב, אשר חל על כלל הוראות חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018. היחיד, המבקש להימלט מחובותיו באמצעות הליך זה, אשר הוגדר כ"חסד המחוקק", מצופה לפעול בתום לב. אי שיתוף פעולה עם הנאמן, אי עמידה בלוחות זמנים והתעלמות מדרישות, נתפסים כהפרה של חובה זו. * **חידוש/הדגשה:** פסק הדין מחזק את הדרישה כי הליך חדלות הפירעון אינו "מסלול עוקף" לחובות, אלא הליך הדורש שיתוף פעולה פעיל וכנה מצד החייב. העיקרון של תום לב משמש כאן לא רק כמבחן להתנהלות החייב, אלא גם כבסיס להפעלת סעדים מרחיקי לכת, כמו ביטול ההליכים. * **הפסיקה הרלוונטית:** בית המשפט מפנה למספר פסקי דין עקרוניים בנושא, הן מתקופת חוק הגנת החייב והן לאחר כניסת חוק חדלות הפירעון לתוקף, כגון ע"א 7113/06 ג'נח נ' כונס הנכסים הרשמי, ע"א 7375/18 גל נ' מוטי בן ארצי, עו"ד, רע"א 962/20 מוחארב נ' עו"ד שמואל מיכאל – מנהל מיוחד לנכסי החייב, וע"א 1193/21 רחמני נ' כונס הנכסים הרשמי. 2. **חובת גילוי מוגברת:** כחלק מחובת תום הלב, על היחיד בהליך חדלות פירעון לקיים חובת גילוי מוגברת. עליו לחשוף את מלוא המידע הנדרש, לעמוד במגבלות שהוטלו עליו, כולל צווי תשלומים חודשיים, ולשתף פעולה באופן מלא עם בעל התפקיד (הנאמן). * **הדגשה:** בית המשפט מצביע על כך שהליך חדלות פירעון אינו מצריך רק שיתוף פעולה מינימלי, אלא דורש מן החייב פעילות אקטיבית ויזומה במתן מידע והצגת מסמכים. * **הפסיקה הרלוונטית:** מוזכרים פסקי דין כגון ע"א 3382/17 צימבר נ' סמט, ע"א 3414/19 מיכאלי נ' המנהל המיוחד, ע"א 6892/18 רפאל נ' עו"ד יעקב זיסמן - מנהל מיוחד, וע"א 1193/21 רחמני נ' כונס הנכסים הרשמי. 3. **השלכות חוסר שיתוף פעולה וזניחת ההליך:** חוסר שיתוף פעולה מצד היחיד מהווה זניחת ההליך. התנהלות כזו פוגעת באינטרסים של הנושים, אשר אינם זוכים לפירעון מלא של חובותיהם, פגיעה אשר נתפסת כבלתי מוצדקת כאשר היא נובעת מחוסר הגינות או חוסר יושר של החייב. * **השלכה מרכזית:** בית המשפט רואה בהתנהלות היחיד הפרה יסודית של ההליך, המצדיקה את ביטול צו פתיחת ההליכים, על כל המשמעויות הנובעות מכך. * **הפסיקה הרלוונטית:** מוזכרים פסקי דין כגון רע"א 2282/03 גרינברג נ' כונס הנכסים הרשמי, וכן פסקי הדין שהוזכרו לעיל בנוגע לעקרון תום הלב. 4. **הגבלת יציאה מן הארץ:** כחלק מהסעדים הנגזרים מביטול ההליכים, בית המשפט מורה כי צו עיכוב יציאה מהארץ ימשיך לעמוד בתוקפו למשך 90 ימים, כדי לאפשר, בין היתר, בחינת אפשרויות עתידיות להסדרת החובות. 5. **תנאים להגשת בקשה חדשה לביטול הליכים:** בית המשפט קובע תנאים מחמירים להגשת בקשה מחודשת לביטול הליכי חדלות פירעון. התנאים כוללים: * צירוף אישור הנאמנת תוך 45 יום בלבד, המעיד על סילוק כל מחדלי היחיד. * תשלום סך של 1,000 ₪ לקופת הכינוס בגין הוצאות ביטול פסק הדין. * בהתאם להלכת אלקצאצי, הגשת בקשה עיקרית חדשה תהיה כרוכה בהפקדת סך של 2,000 ₪ לקופת הממונה. * **חידוש/הדגשה:** קביעת תנאים מחמירים אלו נועדה למנוע הגשת בקשות חוזרות ונשנות ללא שינוי מהותי במצב החייב או בהתנהלותו. היא משקפת את חוסר הסבלנות של בית המשפט כלפי חייבים שאינם משתפים פעולה, ומטרתה להבטיח כי כל בקשה עתידית תהיה מלווה במאמץ כן ומשמעותי לתיקון המצב. * **הפסיקה הרלוונטית:** הלכת אלקצאצי (ע"א 8673/13 גמיל אלקצאצי נ' כונס הנכסים הרשמי) הינה הלכה מרכזית בנוגע לתנאים להגשת בקשה חדשה לאחר ביטול הליכים. 6. **הוצאות ההליך:** הוצאות ההליך, לרבות הוצאות הנאמנת, יחולקו באופן המפורט בפסק הדין, כאשר היתרה תועבר לנושים בכפוף לדין. **סיכום:** פסק דין זה מהווה דוגמה ברורה לאופן שבו בתי המשפט מיישמים את עקרון תום הלב בהליכי חדלות פירעון. הוא מדגיש את מחויבותו של החייב לשתף פעולה, להציג מידע מלא ולעמוד בחובות המוטלות עליו. אי עמידה בדרישות אלו, גם לאחר מתן התראה, מובילה לביטול ההליך, תוך הטלת תנאים מחמירים להגשת בקשה עתידית. הדבר מבטא את האיזון העדין שבין מתן הזדמנות לחייב לשיקום כלכלי, לבין הגנה על זכויות הנושים והבטחת הגינות ההליך.