ת"א 32520-02-13

תקציר

המחלוקת היא על הבעלות על שתי חלקות קרקע סמוכות בתרשיחא, ובפרט חלקה 1 בגוש 18876, הכוללת חלקות 720 ו-724. יורשי ג'דעון ויורשי דרבי טוענים שניהם לבעלות על חלקה 724, בעוד שמוסכם כי חלקה 720 נמצאת בבעלות דרבי. גם לרשות הפיתוח יש תביעה על הקרקעות. השופט מתייחס תחילה לחלקה 724, ומציין כי יורשי ג'דעון טוענים כי רכשו את הקרקע בשנת 1943, ואילו יורשי דרבי טוענים לרכישה משנת 1947. השופט מצדד ברשות הפיתוח וקובע כי הקרקע שייכת לנפקד, שוקרי אל-קאדי, שמעולם לא מכר אותה ולכן נמכרה בצדק לרשות הפיתוח. השופט מפרט את העדויות והראיות הסותרות שהוצגו בנוגע לטענות הצדדים, ובסופו של דבר מוצא אותן לא משכנעות. השופט מציין את היעדרם של עדים מכריעים ואת היעדר הראיות המשכנעות, במיוחד בנוגע למועדי המכירות הנטענות. מנגד, טענת רשות הפיתוח נתמכת בעדויות וראיות מהימנות, לרבות סקר שנערך בשנות ה-60 ורישומי מס מ-1935. לגבי חלקה 720 מורה השופטת כי חלקה 15/18 ממנה תירשם על שם דרבי, המשקפת את בעלותם המוכרת, וחלקה 3/18 תירשם על שם רשות הפיתוח, בהתאם להיעדרותה של רסמיה יוסף דרבי. השופט דוחה גם את הטענות בדבר עסקה בין ר"נ לרשות הפיתוח, וקובע כי מדובר במכירה לגיטימית עם תמורה הולמת. כמו כן, השופט מורה על כל רישומה של חלקה 724 על שם רשות הפיתוח, תוך שהוא מצטט את עדותו המהימנה של רונן ברוך וראיות נוספות. על כל צד לשאת בהוצאותיו, וההחלטה תיכנס לתוקף באופן מיידי.