רע"א 10134/05

תקציר

פסק הדין המדובר קשור לסכסוך בין חברה מבקשת לבין רסקו, הנובע מהסכם פרויקט בנייה שמטרתו הקמת כפר גמלאים באזור מודיעין. הפרויקט נתקל בעיכובים וחילוקי דעות, שהובילו את הצדדים לפנות להליכי בוררות, כאשר כל צד ממנה בורר משלו. עם זאת, הבוררים שמונו לא הצליחו להסכים, מה שהוביל את רסקו לעתור לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בבקשה למנות בורר יחיד. בית המשפט נעתר לבקשה, וביקש מהמבקש לערער על ההחלטה. עם זאת, הערעור נדחה בשל הריסון השיפוטי בענייני בוררות והצורך לפתור את הסכסוך ארוך השנים. פסק הדין מדגיש את האופי החריג של מתן רשות ערעור בתיקי בוררות ואת חשיבות השמירה על יעילות הליך הבוררות ועיתוי עיתויו. מאחר שהחלטת בית המשפט המחוזי נועדה לפתור את המבוי הסתום ולהבטיח פתרון לסכסוך ארוך השנים, היא אושרה, והמבקש חויב לשלם לרסקו שכר טרחה בסך 20,000 ₪. החלטה זו מחזקת את העיקרון לפיו יש לעודד בוררות כמנגנון חלופי ליישוב סכסוכים, כאשר התערבות בית המשפט היא מוצא אחרון.