חדל"פ 20720-01-24

תקציר

פסק הדין דוחה את הערעור על החלטת ערכאה נמוכה יותר לאשר הצעת פשרה בהליך שיקום כלכלי. המערער, נושה מובטח, ביקש לממש את רכושו של החייב באמצעות הליכי הוצאה לפועל. עם זאת, בית המשפט קבע כי הצעת הפשרה שהציעו החייבים, שכללה פדיון הנכס, הייתה הוגנת וצודקת כלפי כל הנושים, לרבות המערערת. השופט התייחס בהרחבה להוראות החוק הרלוונטיות המקנות לבית המשפט שיקול דעת לאשר הסדרים כאלה, גם אם הם אינם מקבלים את אישור הרוב הנדרש, כל עוד הם נחשבים הוגנים וצודקים. השופט הדגיש את שיקול הדעת הרחב הנתון לבית המשפט לחדלות פירעון ואת התערבותה המוגבלת של ערכאת הערעור בעניינים אלה בשל מומחיותה והיכרותה הישירה של ערכאת חדלות הפירעון עם התיק. השופט הסכים עם ממצאי הערכאה הנמוכה יותר, לפיהם המערער הונע משיקולים פסולים וביקש להשתלט על רכושו של החייב. יתר על כן, השופטת הסכימה כי הצעת החייבים עמדה בדרישות החוק וכי המערערת לא הביאה ראיות מספיקות לכך שמימוש הנכס יביא לסכום גבוה משמעותית. לפיכך נדחה הערעור, והחלטת הערכאה הנמוכה יותר לאשר את הסדר הפשרה התקבלה. בנוסף, בהתחשב בהתנהלות החייבים ובמאמצים שנעשו לקראת הגעה להסדר, קבע השופט כי אין לפסוק למערער הוצאות משפט.