רת"ק 23465-07-17

תקציר

מדובר במקרה של נזקים נפשיים על פי אמנת מונטריאול, המעדכנת את אמנת ורשה הקודמת, המסדירה את אחריותן של חברות התעופה. בית המשפט סוקר תחילה את הסעיפים הרלוונטיים באמנת מונטריאול ופסקי דין קודמים הקשורים לאמנת ורשה הישנה, ובמיוחד את התקדים הישראלי המחייב דדון המפצה נזקים נפשיים. לאחר מכן בוחן פסק הדין את הכוונה העומדת מאחורי אמנת מונטריאול ומוצא כי מאחר שהאמנה לא הצליחה להגיע להסכמה בדבר נזקים נפשיים, הפרשנויות המקומיות הקודמות עדיין תקפות. כך, בישראל, נזקים נפשיים ניתנים לפיצוי. בית המשפט בוחן גם מספר פסקי דין נוספים הקשורים לאמנת ורשה, וקובע כי רובם תומכים בפיצוי בגין נזקים נפשיים. בהסתמך על הפסיקה הישראלית הנוגעת לאמנת מונטריאול, מגלה פסק הדין כי רוב הערכאות הנמוכות פסקו פיצויים נפשיים בגין עיכוב טיסות. באשר לסכום הפיצוי המרבי הנקוב באמנת מונטריאול, קבע בית המשפט כי הוא מהווה חלק בלתי נפרד מהאמנה ויש לכבדו, ומגביל את סך הפיצוי לכ-1,800 דולר או 6,300 שקל לנוסע. לבסוף, הערעור נדחה, והמערערת חויבה לשלם 10,000 ₪ בגין הוצאות המשפט של המשיבים. שלושת השופטים מסכימים כולם עם חוות הדעת העיקרית, ומוצאים את ההחלטה צודקת, מאוזנת ותואמת את התוצאה הרצויה.