צ"ו 41846-12-24

תקציר

השופטת דחתה את הבקשה לסעד ביניים לביטול פיטורים ולאכיפת יחסי עבודה בין המבקש למשיב. המבקש לא הוכיח קיומה של זכות לכאורה או כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו. המבקש, שעבד כנכס בבית ספר, לא מילא את תפקידו במשך ארבע שנים, ומשלא היה צורך תפעולי בתפקידו, לא ניתן היה לחייב את המעסיק להמשיך ולהעסיקו. המבקש לא הראה כי פיטוריו נבעו משיקולים זרים או כי ההליך לא היה תקין. זאת ועוד, היחסים בין הצדדים היו מתוחים, וסירובו של המבקש לעבור לתפקיד אחר בתנאים זהים הכביד עליו. השופט הגיע למסקנה כי נזקו של המבקש עולה על הנזק שנגרם למשיב, ובהיעדר חוסר סבירות קיצוני או פגם בהליך הפיטורין, הבקשה לסעד זמני נדחתה.