סע"ש 17312-02-22

תקציר

פסק הדין דן במספר היבטים של העסקתו של אברהם זבדיה ובתשלומים שקיבל ממעסיקו לשעבר. ראשית, קביעת שכר היסוד שלו, המשמש בסיס לחישוב פיצויי הפיטורים שלו, לרבות תמריץ למטפלים מוסמכים, הנחשב לחלק משכרו הכולל, למרות שהוא משולם מדי שנה. זבדיה זכאי להפרשי פיצויי פיטורים עבור כל תקופת עבודתו, בסך 6,786 ש"ח, בניכוי 2,491 ש"ח שכבר הפריש המעסיק, כך שסך הכל 9,277 ש"ח, כולל הצמדה וריבית. שנית, בית הדין בוחן את נסיבות פיטוריו של זבדיה, וקובע כי הם היו בלתי חוקיים בשל היעדר הודעה מתאימה והכנה לדיון. נימוקי המעסיק, הנוגעים לבדיקות הקורונה, אינם מתקבלים, וזבדיה זוכה לפיצוי בסך 10,000 שקל. שלישית, השופט בוחן את טענת התובע לתמריץ של אחות ומוצא אותה מופרכת, שכן זבדיה לא הועסק כאח ואין כל ראיה למנהג או נוהג לתמוך בטענתו. רביעית, בית המשפט בוחן את תביעתו של זבדיה לדמי חגים ומוצא כי הוא אינו זכאי לתשלום עבור החגים שקבע, שכן חלקם התרחשו במהלך חופשתו או היעדרותו ממחלה, וחישוביו לגבי יתרת החגים אינם מדויקים. לבסוף, פסק הדין דן בתשלומי משמרות לילה, וקובע כי היה צריך לשלם לזבדיה תוספת של 25% עבור שעת העבודה השמינית. לתובע נפסק בגין רכיב זה סך של 1,997 ₪. עבור פדיון חופשה ודמי הבראה פוסק בית המשפט לזבדיה 3,977 ש"ח ו-575 ש"ח, בהתאמה. בסך הכל על המעסיק לשלם לזבדיה 19,907 שקל, כולל הפרשי הצמדה וריבית, בתוך 30 יום. הנתבע נדרש גם לכסות את הוצאותיו המשפטיות של התובע, בסך 5,000 ₪.