ת"א 5245/08

תקציר

התובע, עו"ד במקצועו, תבע את הנתבעים, ביחד ולחוד, להוצאות משפט. התובע ייצג את הנתבעים בתביעה, אך התבקש לעצור את ההליכים ולדחות את התביעה. הסכם שכר הטרחה קבע כי שכר הטרחה הגלובלי יעמוד על 20% מסכום התביעה. הנתבעים טענו כי ההסכם מעורפל וכי ההבנה בעל פה היא כי שכר הטרחה יחושב בהתאם להצלחת התביעה. בית המשפט קבע כי ההסכם הכתוב ברור וכי חתימת הנתבע עליו כובלת אותו, וכי יחסי עו"ד-לקוח היו רק בין התובע לבין נתבעת החברה ולא הנתבע היחיד. עוד קבע בית המשפט כי קביעת שכר טרחה לפי סכום התביעה ולא לפי השעות שהושקעו או ההצלחה היא לגיטימית. לפיכך, התובעת הייתה זכאית ל-20% מסכום התביעה, שעמד על 180,512 ₪. באשר לגובה שכר הטרחה המגיע לאחר סיום הייצוג המשפטי, קבע בית המשפט כי התובע זכאי לפיצויים צפויים שכן הסדר הנתבעים מחוץ לכותלי בית המשפט נעשה בחוסר תום לב כדי להתחמק מתשלום שכר טרחת התובע. עם זאת, התובעת ויתרה על חלק משכרה ודרשה סכום נמוך מהמוסכם. לפיכך פסק בית המשפט כי הנתבעים משלמים לתובע 93,368 ₪ שכר טרחת עורך דין, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד התביעה, וכן 1,167 ₪ הוצאות ו-11,000 ₪ שכר טרחת עורך דין.