ת"א 14193-12-11

תקציר

התובע סבל משבר בקונדיל, שגרם לנכות קשה, והדיון נסוב סביב מועד התרחשות שבר זה. השופט קבע כי רופאי חדר המיון התרשלו בכך שלא ביצעו את הבדיקות הנדרשות שהיו יכולות לאתר את השבר ולהוביל לטיפול בזמן, שהיה מונע את הנכות. עוד ציינה השופטת כי נטל ההוכחה מוטל על הנתבע בשל רשלנות זו, ולא הביאה ראיות לכך שהשבר אירע במהלך התאונה השנייה. לפיכך קבע השופט כי השבר ככל הנראה אירע במהלך התאונה הראשונה. כמו כן, קופת החולים נמצאה רשלנית בכך שלא בדקה את התובע ביסודיות ותרמה לאיחור באבחון. השופט הטיל אחריות של 50% כל אחד על בית החולים וקופת החולים. באשר לפיצויים, פסקה השופטת לתובע 400,000 ₪ בגין כאב וסבל, 574,815 ₪ בגין הפסדי שכר עתידיים, 100,000 ₪ בגין סיוע לצד ג' בעבר ובעתיד, 20,000 ₪ הוצאות ו-5,000 ₪ בגין נסיעות, בסך כולל של 1,099,815 ₪. הנתבע חויב לשלם סכומים אלה, בצירוף ריבית משפטית ושכר טרחת עורכי דין של ההורים. בנוסף, חויבה קופת החולים לשפות את בית החולים במחצית מסכומים אלה. עורך דינו של התובע הונחה להציג הצעה להשקעת הכספים שנפסקו בקרן נאמנות עד להגיעו של התובע לגיל 18, לאישור בית המשפט.