ע"א 1228/05

תקציר

פסק הדין מתייחס לשני ערעורים מאוחדים על פסק דין שניתן בשתי תביעות שנדונו בעניין אחד. המערערים והמשיבים הם שכנים בעלי זכויות בנכסים הגובלים הבנויים על אותה חלקה בצפת. בשנת 2000 הגישו המשיבים תביעה נגד המערער, בטענה כי עבודות בנייה שבוצעו על ידו בשטחו פוגעות בהם, וביקשו סעד שימנע את ביצוע העבודות. הצדדים הגיעו להסכם פשרה, שקיבל תוקף של פסק דין. עם זאת, בהמשך טענו המשיבים כי המערערת הפרה את תנאי ההסכם, בכך שחרגה מהגובה המותר של המבנה, סטתה משביל ציבורי סמוך וחסמו אותו, בנתה קומה שלישית על הגג והציבה מעקות סביב הגג, ללא היתר בניה. המשיבים הגישו שתי תביעות. הראשון ביקש סעד של צו מניעה והשני ביקש לחייב את המערער בסכומי הפיצוי המוסכמים. לאחר דיון קבע בית משפט השלום כי המבנה חרג מהגובה המוסכם, והורה למערערת לשלם פיצויים. היא גם הורתה על פירוק המעקות, אך לא קבעה כי בניית המבנה על הגג מהווה פרצה. עוד קבע בית המשפט כי טענת המשיבים בדבר בנייה על קרקע ציבורית התיישנה מאחר שהעירייה הרסה את הבנייה. שני הצדדים ערערו. בית המשפט קיבל את ערעור המשיבים, וקבע כי המערערת הפרה באופן יסודי את הסכם הפשרה בכך שחרגה מהגובה המותר של המבנה והקימה מעקות, וכי המשיבים זכאים הן לסעד של צו מניעה והן לסעד כספי. טענות המערערת בדבר חוסר סבירותו של סכום הפיצוי הקבוע נדחו. המשיבים זכו להצלחה חלקית בערעורם, וצווים נוספים נוספו לפסק דינה של הערכאה הנמוכה יותר. אלה כללו צו למערער להרוס את הבניין שעל הגג וצו מניעה קבוע האוסר עליו לחסום את הדרך הציבורית. כן חויב המערער לשלם את הוצאות המשיבים. השופט האשם חטיב צירף את חוות דעתו לזו של השופט בנימין ארבל והסכים עם התוצאה. השופט זיאד הווארי הסכים.