ת"צ 64554-05-22

תקציר

הערעור והבקשה לאישור עוסקים בעיקר בשאלה האם ההסכם הענפי או הצו הענפי חלים על החברה ועובדיה, ואם כן, האם החברה לא עמדה בהוראות ההסכם הענפי או הצו הענפי לגבי העילות הבאות: הפרשות לפנסיה קצרות, ימי בחירה, הפרשי חופשה שנתית והפרשי דמי מחלה. בית הדין האזורי קבע כי יש לדחות את הבקשה לאישור משום שלמערערת לא הייתה עילת תביעה אישית, שכן נמצא כי ההסכם הענפי והצו הענפי אינם חלים על הצדדים, וממילא המערערת אינה כשירה לשמש כתובעת ייצוגית ולא פעלה בתום לב. בית הדין הארצי לעבודה קיבל את הערעור וקבע כי קיימת אפשרות סבירה ששאלת תחולת ההסכם הענפי או הצו הענפי תוכרע לטובת הקבוצה. עוד קבע בית המשפט כי המערערת הוכיחה כי היא עומדת בתנאים האחרים לקבלת הבקשה, קרי כי התובענה הייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת לפתרון הסכסוך, וכי היא כשירה לשמש כתובעת ייצוגית ופעלה בתום לב. לפיכך, הבקשה לאישור ניתנה ביחס לעילות של הפרשות קצרות לפנסיה, ימי בחירה וחופשה שנתית, והעניין הוחזר לבית המשפט המחוזי לדיון בתביעה העיקרית. החברה תישא בהוצאות המערער ובשכר טרחת עורך הדין בשתי הערכאות, בסך של 80,000 ₪.