ת"א 18012-05-17

תקציר

פסק הדין דן בתביעה כספית בסך 320,000 ₪ הקשורה לעסקה למכירת מקרקעין ברמת ישי, הכוללת גם תביעה שכנגד בסך 50,000 ₪. התביעה הוגשה על ידי הרוכשים נגד המוכרת ועורך דינה בשל עיכובים בהעברת הזכויות במקרקעין וחלקם חסרים אישורים. הקונים והמוכר שניהם בני אותה משפחה, ובמקרה גם עורכת הדין של הקונים היא במקרה גם בתם של הקונים. בהסכם המקורי נקבע כי הרוכשים ישלמו 3,200,000 ₪ עבור שני מגרשים סמוכים, כאשר כל צד ישלם 1,600,000 ₪ עבור המגרש שלו. יתרת התשלום הייתה אמורה להתבצע עד ליום 23.8.2016, והמוכר היה אמור לספק לרוכשים את האישורים הדרושים, לרבות אישור המועצה המקומית, עד למועד זה. לצורך הבטחת תשלום מיסים ואישורים אחרים, הופקדו בחשבון נאמנות 140,000 ₪. על פי ההסכם, אם המוכר לא יקבל את האישורים עד ליום 31 בדצמבר 2016, כספי הנאמנות ישמשו להשגת האישורים החסרים. עורך דינו של המוכר מונה כנאמן לניהול חשבון הנאמנות. אישור המועצה המקומית התעכב, ועורך הדין של הרוכשים נאלץ לעקוב אחר המועצה מספר פעמים. המוכרת ועורך דינה טענו כי הם זקוקים לזמן כדי לחקור את הסיבות לעיכוב ולנהל משא ומתן עם המועצה. בסופו של דבר, האישור התקבל ב-22 במאי 2017, לאחר שהרוכשים הגישו תביעה נגד המוכר במאי 2017 ודרשו פיצוי מוסכם בסך 320 אלף שקל כפי שנקבע בהסכמי המכר. השופט קבע כי אכן היה עיכוב במתן אישור המועצה המקומית, המהווה הפרה יסודית של ההסכמים. עם זאת, השופט מצא גם הצדקות להפחתת סכום הפיצוי המוסכם במקרה זה. השופטת ייחסה את השיהוי לרשלנות של המוכרת ועורך דינה בכך שלא שילמו את החוב למועצה המקומית במהירות והבטיחו את האישור. השופטת קבעה כי הרוכשים זכאים לפיצוי מופחת של 50 אלף שקל (25 אלף שקל לכל חוזה). בנוסף, התביעה נגד עורך דינו של המוכר נדחתה מאחר שהשופט מצא כי הוא מילא את התחייבויותיו על פי ההסכם. התביעה שכנגד שהגיש המוכר, בדרישה לפיצוי של 50,000 ₪ מהקונים, נדחתה אף היא, והמוכר חויב לשלם לקונים שכר טרחת עורך דין בסך 13,000 ₪, בעוד הרוכשים חויבו לשלם למוכר שכר טרחת עורך דין בסך 6,500 ₪.