ע"א 11/78

תקציר

פסק הדין סובב סביב מקרה של טנדר פיג'ו 404 גנוב משנת 1969 והמשפט שלאחר מכן, שבו נמצאו כמה אנשים אחראים לגניבה, זיוף, סיוע וסיוע. חברת הביטוח חסנה, שפיצתה את בעלי המשאית, ביקשה להשיב עלויות אלה באמצעות תביעה וקיבלה פסק דין נגד שלושה נתבעים. עם זאת, השופט פסק נגד שני נאשמים, קלמנט קרול, מתווך, ואזריה, שהואשם בסיוע ובסיוע, בשל היעדר ראיות אמינות. נקודת המחלוקת העיקרית בפסק הדין הייתה קביעת הפיצוי ההולם בגין הרכב הגנוב. פסק דינו של בית משפט קמא פסק 18,000 לירות ישראליות, עליו ערערו הן חברת הביטוח והן הנתבעים. שופטי הערעור הסכימו כי פסק הדין אינו מפצה כראוי את חסנה על הרכב הגנוב. השופטים הציעו שיטות שונות לחישוב הפיצוי ההולם. השופט שמגר פסק לטובת חסנה וקבע כי על הנתבעים לשלם 68,000 לירות ישראליות, סכום השווה למחיר השוק של טנדר פיג'ו חדש משנת 1968, צמוד וצמוד למועד פסק הדין. השופט אשר הציע לחשב את הפיצוי תוך התחשבות במחיר המשאית בשנת 1969, צמוד למדד המחירים לצרכן ובריבית של 7.5%. בינתיים הציע השופט בכור את הסכום של 11,900 לירות ישראליות, הסכום ששילם חסנה לבעלי המשאית, גם הוא צמוד למדד ובתוספת ריבית. בסופו של דבר, החליטו השופטים פה אחד לקבל את ערעורו של חסנה בע"א 11/78 והורו למשיבים לשלם 68,000 לירות ישראליות, בצירוף ריבית של 4% לשנה מיום 19.12.1969 ועד לפסק דינו של בית משפט קמא. כן הוחלט לדחות את הערעור בערעור אזרחי מס' 818/77, ובכך אישר את פסק דינו של בית המשפט בערכאה נמוכה יותר בעניין קלמנט קרול ועזריה. כל אחד מהמשיבים בע"א 11/78 חויב לשאת בהוצאות המערערת, לרבות שכר טרחה בסך 2,500 לירות ישראליות לעורך הדין.