ת"א 779/04

תקציר

הישיבה, מוסד דתי הפועל בקריית מלאכי, תבעה את עיריית קריית מלאכי כדי למנוע מהם לנתק את אספקת המים שלהם בשל חובות עבר לכאורה. הישיבה טענה כי פקידי העירייה הבטיחו להם פטור מתשלום מים, ולכן לעירייה אין זכות לנתק את אספקת המים. בתוך כך, העירייה הכחישה את קיומה של הבטחה כזו והדגישה את חשיבות גביית המסים. למרות שבית המשפט לא מצא הבטחה שלטונית ברורה ומפורשת לפטור את הישיבה מתשלום מים, הוא פסק לטובתה, שכן חוסר המעש של העירייה במשך שנים רבות – הגובל בסליחה על התשלומים המגיעים לה – ושינוי מדיניותה לאחרונה מבלי לאפשר הליך משפטי מסודר, הפכו את הפיטורים לבלתי מידתיים ובלתי הוגנים. לפיכך, בית המשפט נתן צו מניעה קבוע נגד ניתוק אספקת המים של הישיבה והורה לשני הצדדים להסכים על חשבון מעודכן, תוך עיקור חובות מיושנים וקיום הליכי התנגדות וערעור. פסק הדין הדגיש את שיקול הדעת המצומצם של הרשויות המקומיות ואת עקרון המידתיות במשפט המינהלי, הקובע כי פעולות מינהליות חייבות להיות סבירות, הוגנות ולאזן בין אינטרס ציבורי לאינטרס אישי. כל צד היה אחראי להוצאותיו המשפטיות.