ע"א 1167/11
פסק-דין עליון
תקציר
במקרה זה, השאלה העיקרית הייתה האם הקיבוץ אחראי לנזקים עקב רשלנות. בית המשפט בחן האם חלה על הקיבוץ חובת זהירות כלפי המערערים ואם הפרת חובה זו הובילה לעבירה. הוא בחן שתי רמות של חובה: רעיונית, המבוססת על בעלות הקיבוץ על מקרקעין, וקונקרטית המתמקדת במערכות יחסים ואירועים ספציפיים. בית המשפט לא מצא חובה רעיונית משום שהסיכון לא היה קשור למצב המקרקעין אלא היה כרוך בפעולות פליליות של צד שלישי במקום. הניתוח כלל סקירה של מקרי עבר ושיקולי מדיניות, מהם עולה כי הטלת חובה כזו תעביר באופן בלתי הוגן את האחריות לאכיפת החוק מרשויות ציבוריות לגופים פרטיים כמו קיבוצים. למרות שהכיר באופי השיתופי הייחודי של הקיבוצים, שיכול היה לרמז על אחריות הדדית והסתמכות, הגיע בית המשפט למסקנה כי אין די ראיות להוכיח כי הקיבוץ היה צריך לצפות או יכול היה למנוע את העבירות. המעשים התרחשו בסתר ולא הותירו סימנים או תקדים נצפים. כתוצאה מכך, נמצא כי לקיבוץ לא הייתה חובת זהירות קונקרטית ולא צפה את המעשים הפליליים. הערעור והערעור שכנגד נדחו, מה שאישר את היעדר אחריותו המשפטית של הקיבוץ במקרה זה, ולא נפסקו הוצאות לאף אחד מהצדדים.
ע"א 1167/11 פלוני נ' פלוני, עליון (18.11.2013)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.