רע"א 8290/01

תקציר

תחילה הגישה המבקשת תביעה לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בדרישה לפיצוי של למעלה מ-2 מיליון ש"ח, בטענה כי כלי רכב שיוצרו על ידי המשיבה מס' 3 בהודו, יובאו על ידי המשיבה מס' 2 והוחכרו לה על ידי המשיבה מס' 1, היו פגומים. במהלך הליכי קדם המשפט נענו כל הצדדים, למעט המשיב מס' 3, לצו לגילוי מסמכים. בהמשך, גילה המבקש בחקירתו הנגדית כי בידי המשיבים 2 ו-4 מסמכים רלוונטיים שלא נחשפו קודם לכן. מסמכים אלה נגעו לעסקאות פיננסיות ולתביעות אחריות, אשר סברה המבקשת כי יש בהם כדי לבסס את טענתה בדבר היותם של פגמי הרכב באחריות היצרן. המשיבה מס' 2 התנגדה לחשיפה, בטענה לחוסר רלוונטיות וסודיות. עם זאת, כאשר ערער המבקש, הפך בית המשפט את החלטת בית המשפט המחוזי, והדגיש כי גישה מרחיבה לגילוי ראיות חיונית לחשיפת האמת בהליכים משפטיים. בית המשפט מצא כי המסמכים אכן רלוונטיים, שכן הם נוגעים לחבויות הקשורות למשיבה 3, אשר לטענת המבקשת כללו את נזקיה. משכך, בית המשפט חייב את גילוי המסמכים שצוינו, ובכך תמך בעמדת המבקשת, ופסק לה הוצאות בסך 20,000 ₪.