ד"נ 39/75

תקציר

בית המשפט העליון קבע כי נזק שנגרם למטלטלין כתוצאה מעוולה אזרחית נאמד לפי שוויו ביום מתן פסק הדין. דעת הרוב, שנכתבה על ידי השופט ח' כהן, קבעה כי לבית המשפט יש סמכות וחובה לסטות מתקדימיו כדי לקיים משפט צודק. כהן טען כי קביעת הנזק לפי ערכו ביום התרחשות העוולה גורמת עושר לפוגע ועושק לנפגעים בעידן הנוכחי של אינפלציה דוהרת וירידה מתמדת בערך הכסף. לפיכך, על בית המשפט לסטות מהכלל הקודם ולהעריך את הנזק לפי ערכו ביום מתן פסק הדין. עוד קבע כהן כי מבטח ששילם את דמי הנזק ותבע מכוח תחלוף זכאי לכך שסכום הנזק ייקבע בהתאם למועד פסק הדין. השופט י' כהן חלק על כך וטען כי יש לדחות את טענת התובעים כי חיוב המזיקים היה חיוב מט"ח משום שלא הוכח קשר בין הסכום בדולרים ששילמו התובעים לניזוק לבין שווי הנזק בעת מתן פסק הדין. לדבריו, אין להתחשב בשאלה האם המועד הקובע להערכת שיעור הפיצוי בגין נכס מטלטלין הוא יום פסק הדין, שכן התובעים לא טענו לכך מלכתחילה. במקום זאת, יש לפסוק לתובעים את הסכום בלירות ישראליות לפי שער הדולר בעת הגשת התביעה. עוד טען י' כהן כי אל לו לבתי המשפט לקחת על עצמם את התפקיד להביא לשינויים מרחיקי לכת בחוקים הקיימים, וכי המחוקק יהיה הגוף המתאים לתקן ולהכניס מערכת לפיצוי הנושים על ירידת ערך הכסף. החלטת הרוב לא ביטלה כל פסיקה קודמת והוגבלה לשאלת הערכת נזקי רכוש כתוצאה מעוולה אזרחית. בית המשפט קבע כי תפקידו ליישם את העיקרון שקבע המחוקק – פיצוי הנפגע – באמצעים העומדים לרשותו בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה.