ת"צ 23322-04-20

תקציר

על בית המשפט להחליט האם לאשר תביעה ייצוגית כנגד עמלות סוכן בנק בגין קנייה או מכירה של ניירות ערך זרים. כדי לקבל אישור, על המבקש להוכיח כי קיים בסיס משפטי וראייתי הולם לסיכוי סביר לזכות בתיק. הבנק רשאי לקבוע תעריפים אחידים ללקוחות פרטיים ולעסקים קטנים, תוך פירוט השירותים הכפופים לעמלות. החוק קובע כי הבנקים רשאים לגבות עמלות עבור שירותים הכלולים בתעריף. התעריף מפרט "רכישה, מכירה ופדיון של ניירות ערך בחו"ל" ו"הוצאות צד שלישי" כשירותים בתשלום. המבקש טוען כי עמלת הסוכן אינה חוקית ובלתי סבירה, ותעריף הבנק מטעה. עם זאת, השופט מוצא כי הסברו של הבנק את עמלת הסוכן כהוצאה של צד ג' שהוציא הברוקר הוא חוקי. עוד טוען המבקש כי הסכומים שנגבו עולים על ההוצאות בפועל וחסרים שקיפות, אך השופט פוסק כנגד הרחבה זו של הטיעון הראשוני ומוצא כי הבנק מודיע ללקוחות מראש על החיובים ומוסר הודעות לאחר העסקה. זאת ועוד, השופט דוחה את הטענה כי ההוצאות אינן סבירות, ומציין כי בא כוח המבקש טען במקביל את ההיפך במקרים אחרים. השופט מגיע למסקנה כי למבקש אין עילת תביעה אישית וכי אין אפשרות סבירה לזכות בתביעה עבור הקבוצה. בנוסף, השופט מטיל ספק בתום ליבו של המבקש, אשר "גויס" על ידי אדם אחר אך ורק כדי להפוך לתובע ייצוגי ואשר פעולותיו כוונו על ידי אותו אדם. כתוצאה מכך, הבקשה לתביעה ייצוגית נדחית, והמבקש נדרש לכסות את הוצאות הבנק.