המ"ש 9920-12-21

תקציר

הנאשם בתיק תעבורה ביקש הארכת מעצר לאחר שקיבל קנס בגין עבירת תנועה שתועדה במצלמת מהירות א/3. הבקשה נדחתה משום שהוגשה באיחור ולא נימוקים מוצדקים. בית המשפט קיבל את טענת התביעה כי הבקשה איחרה בשל רשלנות הנתבע עצמו, שכן הודעת הקנס נשלחה לכתובתו הרשומה של הנתבע, והם היו אחראים לעדכן את שינוי כתובתם. גם טענת הנאשם כי אדם אחר נהג ברכב בעת ביצוע העבירה נדחתה, שכן בית המשפט קבע כי טענת הגנה משותפת זו אינה מצדיקה את הארכת מועד המשפט ויש בה כדי לפתוח פתח לטענות מרמה. כמו כן, דחה בית המשפט את הטענה בדבר אי אמינותן של מצלמות א/3 כעילה לעיוות דין, בהתאם לפסקי דין קודמים שאישרו את תוקפן של מצלמות אלו. השופט ראה באי התייצבות בבית המשפט ובהיעדר נסיבות חריגות נימוקים לדחיית הבקשה, והדגיש את הצורך ביעילות בהליכים בבית המשפט לתעבורה. ההחלטה התקבלה על בסיס עקרון סופיות הדיונים, והבקשה להארכת מועד המשפט נדחתה.