ע"ע 1293/00

תקציר

הערעור הוא על שני פסקי בוררות הנוגעים לפיטוריו של המערער, שעבד כמנהל המעבדה הביוכימית בבית החולים כרמל. פסק הדין הראשון, שניתן על ידי הרשות השופטת מחוז צפון של הסתדרות העובדים הכללית החדשה, דחה את טענות המערער כנגד פיטוריו ללא משא ומתן עם ועד העובדים, אך המליץ על תשלומים כספיים מסוימים. פסק הבוררות השני, שניתן על ידי הרשות השופטת הארצית, דחה את ערעורו של המערער על פסק הבוררות המחוזי. טענתו העיקרית של המערער היא כי התנהלותו, שהייתה הסיבה לפיטוריו, אינה יכולה להיחשב כמעילה באמון או בתפקיד, המצדיקה את פיטוריו ללא משא ומתן מקדים על פי חוקת העבודה למוסדות ההסתדרות. בית הדין האזורי דחה את בקשת המערערת לבטל את פסקי הבוררות, וקבע כי פרשנותם של הבוררים למונחים בחוקת העבודה אינה מוגבלת על ידי הוראות חוק או פרשנויות של בתי משפט, וכי החלטותיהם לא התבססו על טעויות או פגמים כלשהם. עוד הדגיש בית המשפט כי אין להתייחס לפסקי בוררות כאל ערעורים על פסק דין של ערכאה נמוכה יותר, והעילות המצומצמות לביטול פסקי בוררות כאלה בחוק הבוררות אינן חלות במקרה זה. לפיכך, הערעור נדחה.