ת"א 47843-10-15

תקציר

הנתבעים הציגו בפני התובעים כי לדירה הנמכרת יש חניה צמודה בעת חתימת הסכם המכר. עם זאת, מצג זה לא היה ברור, ובא כוחם של התובעים המליץ שלא לחתום על ההסכם מבלי להבהיר את מעמדה המשפטי של החניה. התובעים התעלמו מעצת עורך דינם בשל רצונם לרכוש את הדירה והסיכון להעלות את המחיר אם החתימה תידחה. בכך תרמו התובעים לנזקם בכך שנהגו ברשלנות. בית המשפט מצא כי הנתבעים לא פעלו בתום לב בשלב הטרום חוזי והפרו את חובת הגילוי שלהם. הדבר היווה גם הטעיה לפי סעיף 15 לחוק החוזים. מאחר שהחניה לא הוזכרה בהסכם המכר, לא הייתה הפרה יסודית של החוזה. תביעת התובעים לנזקים המוסכמים בחוזה נדחתה. כמו כן, נמנע מהתובעים פיצוי לפי חוק המכר מאחר והחניה לא הייתה חלק מהמכירה. התובעים היו זכאים לפיצוי בגין הנזק שנגרם להם עקב הפרת חובת הגילוי על ידי הנתבעים. שווי החניה נאמד בכ-50,000 ₪, ולאחר ניכוי 20% בגין אשמתם התורמת של התובעים, הסכום ירד ל-40,000 ₪. המחיר החוזי כבר הביא בחשבון את היעדר החניה, ולכן לא נפסק פיצוי נזק נוסף. לתובעים נפסק פיצוי של 10,000 ₪ כנזק לא ממוני בשל עוגמת הנפש שנגרמה להם עקב הסכסוך עם שכניהם על מקום החניה והבירורים והשירותים המשפטיים המיותרים הנדרשים. בסך הכל חויבו הנתבעים לשלם לתובעים סך של 57,000 ₪, שכללו דמי נזק, נזק לא ממוני, הוצאות התובעים ושכ"ט עורך דין. הסכום היה אמור להיות משולם תוך 30 יום מיום מתן פסק הדין.