ת"א 45117-11-18

תקציר

המחלוקת בין התובעים לבין הנתבע נסובה סביב השימוש ברכוש משותף בבית משותף. התובעים, ששכרו דירה עם גישה לגינה, הניחו חפצים אישיים בגינה ללא הסכמת הדיירים האחרים. הנתבע, המשמש כיו"ר ועד הבניין, שלח מייל לבעלי הדירות בו הביע את אי הסכמתו להתנהלות התובעים. במייל צוין כי התובעים היו בעל, אשתו ובנה המאומץ, דבר שלטענת התובעים מהווה פגיעה בפרטיות. בית המשפט בחן את המקרה לפי חוק איסור לשון הרע וחוק הגנת הפרטיות. בית המשפט קבע כי הודעת הדוא"ל של הנתבעת אינה מהווה לשון הרע שכן מדובר בדעה סבירה לגבי השימוש ברכוש המשותף ולא התכוונה לפגוע בתובעים. בנוסף, קבע בית המשפט כי ההתייחסות לאימוץ אינה רלוונטית ומהווה הפרה של חובה חקוקה לפי חוק אימוץ ילדים. עם זאת, מאחר שהתובעים לא הוכיחו כל נזק, הם היו זכאים לפיצוי רק ללא הוכחת נזק, שבית המשפט קבע על סך של 7,000 ₪ לתובעים 1 ו-2. כמו כן חויב הנתבע לשלם חלק משכר טרחת עורך הדין של התובעים, כאשר פסק הדין יפורסם בעילום שם. ככלל, דחה בית המשפט את מרבית טענות התובעים ופסק לטובת הנתבע בתביעת לשון הרע.