ת"א 26163-10-23

תקציר

פסק דין זה עוסק במחלוקת על שכר טרחה בין עורכי הדין טוניק וישראלי (המבקשים) לבין מסלאוי (המשיב), אשר נועדה להיפתר באמצעות בוררות. לאחר שהבורר הראשון, השופט דניה, התפטר בשל היכרות מוקדמת לכאורה עם אחד המבקשים, מינה סגן השופט שבח את השופט בדימוס איתן אורנשטיין כבורר מחליף. המשיב ניסה לעצור מינוי זה, בטענה לדמי בוררות גבוהים באופן בלתי סביר ולהיעדר משוא פנים בשל יחסי העבר של הבורר עם אחד מעורכי הדין של המבקשים. עם זאת, בית המשפט דחה התנגדויות אלה. המשיב חויב לשלם למבקשים בקשה ושכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ₪, שכן בית המשפט מצא את התנגדותם כניסיון מכוון להתמהמה ולהתחמק מהליך הבוררות. מינוי הבורר נותר על כנו, והשופט הדגיש כי כל התנגדות לשכר טרחת הבורר יכולה להיעשות רק לאחר מתן פסק הבוררות, לפי חוק הבוררות. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי טענת המשיב לניגוד עניינים בשל עברו התעסוקתי של הבורר אצל אחד מעורכי דינו של המבקש אינה תקפה, שכן חלפו מאז למעלה מחמש שנים, והמשיבה לא פעלה בשקידה בהעלאת טענה זו.