תלה"מ 43568-05-22

תקציר

פסק הדין דוחה את בקשת האם להעתיק את מקום מגוריו של בנה לעיר אחרת. פסק הדין מתבסס על הסכם קיים בין ההורים הגרושים, הקובע את מגורי הילד בסמוך למגורי האב. ההסכם, שקיבל תוקף של פסק דין, משמש כנקודת מוצא ומגביל את בקשת האם, שכן בית המשפט אינו מוצא סיבה מוצדקת לסטות ממנו. טענותיה של האם, שבמרכזן נישואיה החדשים ורצונה לחיות קרוב לבעלה החדש, אינן מספיקות. בית המשפט מדגיש את חשיבות הקשר של הילד עם שני הוריו ואת הצורך למזער את השפעת הפרידה של ההורים עליו. לפיכך, מקום מגוריו הנוכחי של הילד, המבטיח זמן שווה עם שני הוריו, נחשב ל"רע במיעוטו". פסק הדין מדגיש גם את קשיי ההסתגלות של הילד לשינוי ואת הנזק הפוטנציאלי ליחסיו עם אביו אם המעבר יתרחש. במקום זאת, בית המשפט נעתר לבקשת האב ומורה להשאיר את מגורי הילד בעיר הנוכחית, עם זכויות ביקור מותאמות לאם. בנוסף, האם נדרשת לכסות את הוצאותיו המשפטיות של האב, נוכח ניסיונו למצוא פתרון הדדי וחוסר יכולתה לעשות כן. ההחלטה נועדה לשים בראש סדר העדיפויות את טובת הילד, תוך התמקדות במערכות היחסים שלו וביציבותו, תוך הכרה באתגרי הפרידה ההורית.