ע"פ 8002/13

תקציר

המערער הורשע על ידי בית המשפט המחוזי בהריגה, הפקרה וסיכון חיים בנתיב תחבורה לאחר שפגע והרג עם מכוניתו עובר אורח במהלך מרוץ מכוניות בלתי חוקי. הוא ערער לבית המשפט העליון וטען כי שגה בית המשפט המחוזי בקביעותיו העובדתיות וכי השתתפותו במירוץ המכוניות ניתקה את הקשר הסיבתי המשפטי בין מעשיו לבין מות המנוח. בית המשפט העליון קבע כי קביעותיו העובדתיות של בית המשפט המחוזי מוצדקות בשל מכלול הראיות האיתן, לרבות עדויות של עדי ראייה וראיות פורנזיות. על אף שהמערער לא ראה את המנוח על הכביש, מצא בית המשפט אינדיקציות מספקות למודעותו לאפשרות הגבוהה של פגיעה באדם בשל אופיו המסוכן של המרוץ. בית המשפט הבחין בין מקרה זה לבין פסק דין קודם שזיכה משתתף במרוץ מהריגה, והדגיש כי פגיעתו הישירה של המערער גרמה למוות, ובכך הבהיר את אחריותו הפלילית. טענת ההגנה כי המערער חזר למקום כעבור מספר דקות נדחתה, שכן נמצא כי לא התכוון להגיש סיוע. בית המשפט דחה גם את ערעורו של המערער על חומרת העונש, בהתחשב בחומרת העבירות ובחוסר שיתוף הפעולה שלו. השופט נ' הנדל הגיע למסקנה כי יש להותיר את ההרשעה וגזר הדין על כנם, אך יש למחוק את ההתייחסות להריגה משותפת מטעמי דיוק. השופטים א' חיות וד' ברק-ארז הסכימו עם ההחלטה.