בג"צ 9669/10

תקציר

המחלוקת העיקרית היא האם להיעתר לבקשת המשיבים למיצוי אפיק תכנוני, שבסופו יובהר האם ניתן להכשיר בדיעבד הקמת מבנים על הקרקע שבמחלוקת. הקרקע המדוברת היא בבעלות פלסטינית פרטית ולא נעשה בה שימוש מזה שנים רבות. על הקרקע קיים צו תפיסה שהוצא לצרכים צבאיים לצורך הקמת ההתנחלות בית אל. העותרים ביקשו לבטל את הצו, אולם בית המשפט סירב לעשות כן, וקיבל את טענת המשיבים כי הקרקע עדיין נחוצה מטעמי ביטחון. השופטים קיבלו גם את טענת המשיבים כי יש למצות את ההליך התכנוני בטרם יינקטו צעדים נוספים, שכן קיימת אפשרות, גם אם לא ודאית, שהדבר יוביל להכשיר בדיעבד את הבנייה. עם זאת, הדגיש בית המשפט את חשיבות העיקרון לפיו אין לאפשר בנייה על קרקע פרטית, ולפיכך הורה למשיבים להרוס את המבנים בתוך שישה חודשים, אלא אם יוכשרו בהליך התכנוני או ייהרסו על ידי המתנחלים עצמם. רוב השופטים, לרבות נשיאת בית המשפט, קבעו כי אין מקום להיעתר לבקשת המשיבים למצות את הערוץ התכנוני, שכן מדובר בקרקע פרטית והמשיבים התחייבו בעבר להרוס את המבנים. סגנית הנשיא נאור התנגדה וטענה כי יש לראות בקרקע שבמחלוקת חלק מההסדר ולכן אין לשלול את הליך התכנון.