ת"א 20841-09-13

תקציר

התובעים, יצחק יודה ותמר לוי, נטלו הלוואות מהבנק הנתבע לבניית שש יחידות דיור. ההלוואות ניתנו על בסיס חשבון משותף עליו יכול היה כל אחד מהתובעים לחתום ומשכנתא שנרשמה על זכויות התובעים בנכס. לאחר שהתובעים לא הצליחו לפרוע את ההלוואות על פי מספר מכתבי כוונות, פתח הבנק בהליכי הוצאה לפועל למימוש המשכנתאות. התובעים טענו כי ההליכים נפתחו בחוסר תום לב וביקשו צו מניעה זמני לעיכוב ביצוע ההליך. תיק ההוצאה לפועל השני עסק בחוב הקשור להלוואה נוספת שביקש יצחק לרכישת נכס נוסף, שתמר לא הייתה צד לו. לטענתה, היא התנגדה להלוואה הנוספת וכי פתיחת הליכי ההוצאה לפועל נגדה על ידי הבנק אינה מוצדקת. עוד טענו התובעים כי אין לכלול את דירת מגוריהם בהוצאה לפועל, שכן הדבר יותיר אותם ללא קורת גג. בית המשפט מצא כי התובעים לא הציגו תשתית ראייתית אמינה לטענותיהם נגד הבנק. תנאי החשבון המשותף וההלוואות הקודמות סתרו את טענות התובעים בדבר זכויות החתימה והמשכנתא על הנכס. התובעים גם לא סיפקו פרטים מספקים על הבטחתו הנטענת של הבנק להעמיד הלוואה נוספת לעסקה חדשה. זאת ועוד, טענות התובעים בדבר מכירת אחת מיחידות הדיור נמצאו בלתי משכנעות, מה גם שהמכירה נעשתה ללא מכתב כוונות של הבנק ובניגוד לתנאי שטר המשכנתא. עוד ציין בית המשפט כי התובעים לקו בחוסר ניקיון, לאחר שהסתירו את היותם בני זוג החיים יחד והשמיטו פרטים רלוונטיים על הליכי ההוצאה לפועל. עם זאת, בהתחשב בכך שהדירה בסיכון היא דירת המגורים של התובעים, וכי הם יכולים לפרוע את החובות עם מימוש נכסים משועבדים אחרים, החליט בית המשפט לעכב את הליכי ההוצאה לפועל הנוגעים לדירת המגורים. החלטה זו הותנתה בהתחייבות עצמית של התובעים ובמתן ערבות בנקאית אוטונומית. הוצאות הבקשה ושכר טרחת עורך הדין ישולמו בהתאם לתוצאות ההליך.