רע"א 47408-06-23

תקציר

תמר בר-אשר, השופטת, דחתה בקשה למתן רשות ערעור מכמה נימוקים. ראשית, אין סיבה להתערב בהחלטת הערכאה הנמוכה יותר למנות שמאי שיעריך את שווי הקרקע המדוברת. בית המשפט דחה גם את בקשת המערערת לדון בטענות הנוגעות להתנהלות האפוטרופוס הכללי או בבקשתה לחקירת עדים בקשר למסמך הסכמה, שכן טענות אלה הינן מנהליות באופיין וחורגות מתחום תיק זה. עוד קבע השופט כי החלטת בית משפט קמא לא קבעה את אופן פירוק השותפות או כל סוגיה מהותית אחרת, ולפיכך מספר טענות שהעלתה המערערת היו מוקדמות מדי בהתייחס להחלטות שטרם התקבלו. בנוסף, ניסיונו של המערער לערער על פסק דין קודם לא צלח, שכן הוא כבר בוטל בערעור קודם. הערעור נחשב להליך חסר תוחלת, והשופט הורה למערער לשלם לאוצר המדינה הוצאות בסך 1,000 ₪, ואילו יתרת הפיקדון תוחזר למערער.