ת"א 24593-08-18

תקציר

התובע, שנפגע מרכב בעת שחצה את הכביש כהולך רגל, תבע את הנתבע בגין נזקי גוף שנגרמו לו כתוצאה מהתאונה. בית המשפט מינה מומחים לאורתופדיה וכלי דם כדי להעריך את מצבו של התובע. המומחה האורתופדי העריך נכות זמנית של 100% למשך שבעה חודשים ו-50% למשך חמישה חודשים, ולאחר מכן נכות אורתופדית לצמיתות בשיעור של 7%. מומחה כלי הדם העריך נכות קבועה של 10% עקב פגיעה במערכת הוורידית, שהוגדלה בהמשך ל-20% בעקבות הבהרה כי הנכות אינה קשורה לבעיה מולדת. בית המשפט קיבל את חוות דעת המומחים וקבע כי הנכות הרפואית המשוקללת של התובע עומדת על 16.3%. נכות רפואית זו נמצאה כבעלת השלכות תפקודיות, המשפיעות על יכולתו של התובע לעבוד ולבצע מטלות יומיומיות. עם זאת, התובעת לא סיפקה ראיות מספיקות להפסדי שכר בעבר, ולכן נפסקו לה סכום גלובלי של 2,000 ₪ בגין אובדן הכנסות. בגין אובדן הכנסה עתידי, בית המשפט העריך ניכוי מכושר ההשתכרות של התובעת על בסיס הנכות הרפואית והתפקודית, ופסק לה 150,166 ₪. התובעת פוצתה גם בגין הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה, וכן סיוע שנדרש במהלך החלמתה, בעבר ובעתיד. סך הפיצוי שנפסק לתובע הסתכם ב-310,025 ₪, בצירוף שכר טרחת עורך דין בשיעור של 13% בתוספת מע"מ והוצאות משפט. פסק הדין ניתן לטובת התובע ונגד הנתבע, והסכום חויב שישולם תוך 30 יום.