ת"פ 30034-04-20

תקציר

בית המשפט פוסק על ביטול כתב אישום נגד נאשם קטין בגין אי התייצבות לשימוע. על פי החוק, על התביעה לשלוח הודעה לכתובתו הידועה של הנאשם, וליידע אותו על התיק נגדו ועל זכותו להגיב. במקרה זה, שלחה התביעה מכתב רשום לכתובתו המוצהרת של הנאשם, אשר הוחזר, ועליו הכיתוב "הנמען עבר דירה". הפרקליטות לא עשתה כל ניסיון נוסף לאתר את הנאשמים או ליידע אותם על זכותם לשימוע. כתוצאה מכך, מצא בית המשפט כי התביעה לא מילאה את חובתה ליידע את הנאשם, ובכך פגעה בזכותו לשימוע. בית המשפט בחן את שלושת שלבי המבחן לטענות להגנה מפני צדק: ראשית, מצא פגם בהתנהלות התביעה בכך שהתעלמה מהמכתב שהוחזר ולא עשתה כל מאמץ לאתר את הנאשם. שנית, האשמה נחשבה כפוגעת בתחושת הצדק וההגינות, שכן היא פוגעת בזכויותיו של הנאשם, במיוחד בהתחשב בהיותו קטין. לבסוף, באשר לסעד הראוי, בית המשפט הכיר בחומרת העבירה, אך שקל גם את היעדר כל עבר פלילי קודם, את הנזק הזניח שנגרם מהעבירה ואת רשלנות התביעה. באיזון בין גורמים אלה, הגיע בית המשפט למסקנה כי יש לדחות את כתב האישום, שכן דיון בדיעבד לא יהיה ראוי במקרה זה ויש חשיבות לשמירה על מראית פני הצדק. לפיכך הורה בית המשפט על מחיקת כתב האישום, וציין כי התביעה תוכל לפתוח בהליך שימוע חדש במידת הצורך.