ער"מ 17571-04-16

תקציר

שופט קבע כי לא ניתן להגיש ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים משום שהוגשה לאחר המועד האחרון. המערער ניסה לטעון כי פסק הדין לא התקבל על ידי עורכי דין כלשהם במשרדם, אך השופט הניח כי הוא ניתן מאחר שנחתם על ידי מי מטעמם. יתר על כן, סיכויי הצלחת הערעור היו נמוכים, שכן הוא כוון כנגד קביעות עובדתיות ברורות, והמערער כבר עיין בפסק הדין. לפיכך, הבקשה להארכת המועד להגשת הערעור נדחתה, והערעור עצמו נדחה. לאחר מכן ניסה המערער לערער על החלטה זו, אך השופט קבע כי גם ערעור שני זה הוגש מעבר למועד האחרון. השופטת לא קיבלה את טענות המערער להארכה, וציינה כי זכות הגישה לערכאות אינה מוחלטת, ואיזנה בין האינטרסים של כל הצדדים המעורבים. התוצאה הייתה שגם הערעור השני נדחה, והמערער חויב לשלם למשיב שכר טרחת עורך דין.