עת"א 41696-08-16

תקציר

העותר, אסיר ביטחוני, מבקש להסיר את זיקתו הארגונית לחמאס, תוך הישארותו כאסיר ביטחוני. לטענתו, השיוך נבחר מסיבות מעשיות כשנכנס לראשונה לכלא בגיל צעיר, וכי תפיסת עולמו השתנתה מאז מן הקצה אל הקצה. המשיב, שירות בתי הסוהר, מתנגד לבקשה בטענה כי העותר לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו לשינוי האידיאולוגיה שלו, וכי בחדרו נמצאו חומרי תעמולה של חמאס. בית המשפט מכיר בקושי להוכיח שינוי בתפיסת עולם ובחוסר האפשרות להביא ראיות פוזיטיביות לטענה כזו. הוא מתייחס למקרים קודמים התומכים בטענת העותר ומהווה תקדים למקרה הנוכחי. השופט מציין את הנסיבות הייחודיות של עבריינות נוער ואת המשקל המצומצם שניתן להחלטות של קטינים, במיוחד כאשר הם חסרי בגרות והבנה של טוב ורע. במקרה הספציפי של העותר, מקבל בית המשפט את טענתו כי בקשתו לשינוי שיוכו הארגוני היא אמיתית. בהתחשב בגילו הצעיר בעת קביעת השיוך, בהיעדר תועלת ממשית לעותר מהשינוי, ובהיעדר ראיות סותרות, פוסק השופט לטובת העותר. העתירה מתקבלת, והמשיב מונחה להסיר את זיקתו הארגונית של העותר לחמאס, מבלי לשנות את סיווגו כאסיר ביטחוני. פסק דין זה מחזק את האפשרות להשתלבות מחודשת בחברה של קטינים שביצעו עבירות ביטחון, מתוך הכרה באינטרס הציבורי במתן סיכוי לעתיד נורמטיבי.