ת"א 7264-05-13

תקציר

התובעת, עירייה, הגישה תביעת פינוי נגד הנתבעת, שמחזיקה במקרקעין מסוימים ללא רשות. הנתבע טען כי רכש את הקרקע מצד שלישי ומחזיק בה כ-30 שנה. לחילופין, הנתבע טען כי יש לפצות אותו אם יפונה. בית המשפט קבע כי הנתבע לא הוכיח את הרכישה וכי הוא החזיק בקרקע רק 12 עד 15 שנים. עוד קבע בית המשפט כי התובע ידע על חזקתו של הנתבע לא יאוחר משנת 2001 וכי טענת הסמכות של האחרון מהווה אפוא סמכות מכללא, הניתנת לביטול בכל עת. עוד קבע בית המשפט כי החזקה של הנתבעת היא במקרקעי ציבור הדרושים לפיתוח גן ציבורי ולכן התובעת רשאית לבטל את ההיתר ולדרוש את פינוי הנתבעת. בית המשפט דחה את תביעת הנתבעת לדיור זמני וקבע כי טענת התובעת להפליה כלפי מחזיק אחר במקרקעין מוצדקת ויש לקבל אותה כשיקול מרכזי למתן פיצוי לנתבע. עוד קבע בית המשפט כי יש לפצות את הנתבע בגין השקעותיו במקרקעין, בהתחשב במשך החזקתו, הסתמכותו על שתיקת התובע והעובדה שבית המגורים מספק קורת גג לו ולמשפחתו. בית המשפט הורה על פינוי הנתבע כנגד פיצוי בסך 780,468 ₪ והחליט שלא להורות על הוצאות בהתחשב בנסיבות.